פאולין שובל - סטיליסטית מזון

עודכן ב: אפר 19


נפגשנו עם פאולין שובל בביתה אשר בישוב סלעית בישלנו יחד צילמנו ודיברנו על סטילינג מזון

אחת השיחות המרתקות שהיו לי.



פאולין שובל הינה סטיליסטית מזון, נוגעת באוכל בכל רמה כאשר הדגש הינו על האוכל ולא על הפרובס (אביזרים).

בתחילת עבודתה עיקר הסטילינג היה מסביב לאוכל באביזרים הנלווים כל התפאורה מסביב וכיום העבודה המאפיינת את פאולין היא האוכל עצמו, הדגש הינו לפאר את האוכל את חומרי הגלם ולא את התפאורה שמסביב.


פאולין החלה את הקרירה כעיתונאית ועורכת תוכן בערוצי הטלויזיה השונים ללא נגיעה כלל באוכל, היא עסקה בעריכת תוכן של תוכניות חדשות תוכניות בוקר פוליטי וגם תוכניות לייף סטייל, שילוב משפחה ותחום הטלויזיה הינו תחום מאד תובעני, מתחילים את היום לפני עלות השחר.

לאחר עונת הילדים של מאסטר שף, החליטה פאוליו כי היא רוצה להשתתף במאסטר שף, והגיעה עד מקום רביעי בתוכנית, פאולין מעידה כי השתתפות בתוכנית הרגישה כמו טירונות, עבודה מסביב לשעון, תחרות מול עצמך, זקפה לזכותה 5 מנות מצטיינות, תקופה שהוסיפה לה הרבה, לאחר תקופה זו החליטה פאולין לעזוב את תחום הטלויזיה, והחליטה ללכת ולעסוק בתחום המזון, לאחר תקופה קצרה הבינה כי התחום אינו מתאים לה, עבודה קבועה ודומה ביום יום לא תואמת את האופי שלה, היא צריכה שינויים, כבר לאחר מאסטר שף החלה פאולין לגעת בתחום הפקות האוכל וגילתה כי זה מה שהיא אוהבת, שילוב של אוכל ושל צילום והפקה , כל יום יש משהו שונה על הסט.


ב3 שנים האחרונות עוסקת פאולין רק בסטיילינג, המעבר לא היה קל ופשוט והיו ימים מאד קשים, התמיכה של המשפחה ובעלה זה מה שעזר לה , התמדה והרצון להתמקצע ולהצליח הם מה שהביאו אותה למקום בו היא נמצאת היום שהוא עיסוק מלא ומהנה בתחום הסטיילינג.

המהות של הסטיילינג זה להבין את האופי של המקום איפה אתה נמצא , מה אנשים מבשלים, הצופה לא יכול לטעום את המנה, אין לו דרך להריח, והתפקיד של הסטילסטית הוא לתרגם את המנה לצופה, לגרום לצופה להרגיש את מנה, לאפשר לו ״לטעום ולהריח״ ויזואלית את המנה, לעיתים בצילום במידה והוא לא נעשה נכון לא ניתן להבדיל בין חתיכת אננס לחתיכת תפוח אדמה, הסטיילינג יאפשר לצופה באמת לחוש ולהבין מה עומד מולו, המטרה היא להעביר רגש, חוויה שלמה בתמונה אחת ולא עוד סתם צילום של מנה, זה האתגר.


פאולין גם מצלמת בעצמה (בגיל 7 אבא שלה קנה לה לייקה), אך מעידה על עצמה שהיא אינה צלמת והיא מאמינה שכל אחד צריך לעסוק במה שהוא טוב.

הפקת הצילום של המנות הינה עבודה משותפת כמו גידול ילד, אפשר לגדל לבד אבל כאשר יש שניים שכל אחד יודע את עבודתו וכל אחד מביא מהידע והנסיון שלו התוצאה היא הרבה יותר מוצלחת, הצלם עוסק בתאורה ובצילום עצמו והסטיליסטית בונה את האווירה את הרגש מתאימה את צורת ההגשה ושמה דגש על כל הדברים הקטנים שמרכיבים יחד את המנה.




כיום אנחנו עובדים כולנו אצל אדון אינסטגרם וגברת פייסבוק (או להיפך), והחשיבות לויזואליות היא רבה, לעיתים בהפקות יש נסיון לחסוך תקציב ולוותר על סטיילינג, אך חשיבה נכונה והשקעה בסטיילינג למעשה תחסוך כסף ואף תמקסם את התועלת של יום צילום, יום צילום שמתוכנן נכון יכול להפיק חומרים שישמשו את הלקוח לתקופה ארוכה כולם צריכים תוכן ע״מ לקדם את עצמם ברשתות, עבודה עם סטילטית תאפשר הפקת חומרים רבים יותר ובאיכות ויזאולית גבוהה.

אחד הדברים שפאוליו שמה עליו דגש זה לתרגם את השף לתת ביטוי בסטיילנג של המנה ליוצר שלה ללקוח, באמת שהמנה תאפיין את המקום/שף/טבח.

בעולם כיום שהרשתות החברתיות והמדיה שולטת בכל דבר כמעט שאנו עושים ובאמצעות המידע הזה אנו מקבלים החלטות, יש חשיבות רבה לויזאול,

כאשר אנו מתכננים טיול אנו אוספים מידע מהאינטרנט, כאשר אנו באים לרכוש מוצר אנו בודקים באינטרט כמעט כל דבר שדורש קבלת החלטות אנו רוצים לאסוף מידע לפני שנקבל עבורו החלטה, ספק המידע הגדול ביותר הינו האיטרנט ולכן לויזואל יש מקום מרכזי בקבלת החלטות.

הרבה לפני שאנו אוכלים עם הפה והאף אנו אוכלים עם העיניים, מקום שרוצה למשוך אליו לקוחות חייב בעידן שלנו להשקיע בויזואל, זה מה שיביא לו את הלקוחות הראושנים, לאחר מכן כמובן שהאוכל ושירות חייבים להיות מצויינים ע״מ שהלוקחות יחזרו אבל כדי להגיע להתחיל לצבור קהל לקוחות המקום חייב להשקיע בויזואל, אנו נמצאים בעולם שהמשאבים שלנו מוגבלים, זמן וכסף, אנו צריכים למקסם כל אחד מהמשאבים הללו, ואם כבר החלטנו לבצע הפקה אנו נרצה להוציא את המקסימום ממנה, היכולת של הסטילינג להוציא חומרים אכותיים ולהאדיר את המנה להביא אל הצופה את האופי והמהות של המקום חשובה מאד ליום שכזה ולמעשה תמקסם את הזמן והכסף שהלקוח משקיע .

תאורה צבע סטיילינג לאותה מנה בדיוק תשנה לחלוטין את האווירה שלה, בדיוק כמו שפס קול בסרט ישנה את כל התחושה שלנו מהסצנה.






פאולין מציינת כי המטרות שלה ושל הטבח הן שונות, המטרה של הטבח לייצר אוכל טעים שיהיה כיף לאכול אותו, המטרה של הסטיילס הוא לייצר חשק לאכול באמצעות הויזואל, דוגמא אחת היא מסעדות אסייתות שיש להן מגוון רחב של מנות עם טעמים ומרכיבים שונים, אבל שיטת הבישול גורמת לכל המנות להראות אותו דבר ולא ניתן לזהות מה כל מנה ומה היא מכילה, התפקיד של הסטיליינג היא ליצור מראה שיהיה ברור לצופה מה היא המנה ומה היא מכילה מבחינה ויזואלית,

לפני יום צילום חייבים להגיע מוכנים, זה רב ההצלחה של יום הצילום, מקיימים פגישה ולעיתים כמה פגישות עם הלקוח וצוות ההפקה, מתבצע תיאום ציפיות והבנת הצרכים, לעיתים הלקוח מגדיר את מטרת ההפקה כיום צילום וזו גישה מוטעת, המטרה היא קידום ברשתות או בנית אתר או יצירת תוכן לדבר ספציפי יום הצילום הינו אמצעי ולא מטרה, המטרה וכתוצאה מכך והתוצרים של יום הצילום צריכים להיות ברורים ומובנים לכל העוסקים בנושא. אנו רוצים להפיק את המקסימום תועלת מהיום צילום ללוקח, וזה דורש הכנה, בפגישה אנו מתאמים ציפיות מדברים על המנות שמצטלמות הסגנון שילווה את הצילום, אם מעורבים אנשים אחרים בתהליך כמו מעצב אתרים או מנהל מדיה חברתית הם גם יקחו חלק בפגישות.

ליום הצילומים פאולין מגיעה עם רשימת פריימים אותם היא רוצה להשיג, ברור מה האביזרים (פרובס) אשר יהיו על הסט בכל מנה ומנה, איך יראה הסט, הכל למעשה מוכן וידוע מראש,

צילום ספר לדוגמא הינו פרוייקט מורכב, שכן כל מנה יש לה את האופי שלה ויש שינויים מאד גדולים בכל סט, כל הדברים האלה דורשים המון הכנה מראש.

עם כל ההכנה מראש הדברים עדיין יכולים להיות דינמיים ושינויים עלול להתרחש, אחת התכונות החשובות של סטילסטית זה היכולת לפתור בעיות ולהתגבר על אותם התקלות שעלולות להתרחש בזמן הסט.

הריגוש הוא חלק מהעיניין ביום ההפקה

שאלנו את פאולין מה היא היתה רוצה עכשיו מה הלאה. התשובה היתה מאד ברורה, לאחר שהפיקה כמה ספרי בישול היא רוצה עוד, העבודה על ספר בישול שהינו פרוייקט ארוך ומורכב הינו מה שפאולין רוצה או כמו שהיא אומרת ״בא לי עוד!״


(והנה גם תמונה שלי תודה לטכנולוגיה שמאפשרת להפעיל את המצלמה מרחוק....)



את הקליפ החדש של נטע ברזילי כבר ראיתם?


נחשו מי הייתה הסטייליסטית שהכינה את האוכל?


לאתר של פאולין שובל