חקלאי הבקעה

יום שני סופסוף שחררו קצת את הסגר והקלו על ההגבלות, יש תחושה קלה שהקורנה כבר מאחורינו.

יצאנו יגאל אני ועוד מס׳ חברים אל בקעת הירדן לבקר כמה חברים ,חקלאים המתגוררים מגדלים ושומרים על הבקעה.

היה יום נעים סה״כ, בבקעה רק 32 מעלות זה היה ממש שבוע לפני גל החום הקיצוני שפקד את ארצנו הקטנטונת שאז נמדדו בבקעה 52 מעלות בצל.


הגענו אל מטע התמרים של ״כפר מחולה״ אותו מנהל אורי קופר.

אורי הוא בן למשפחת חקלאים המתגוררים בבקעה, התארחנו אצלו במטע עם קפה טוב ואוכל נהדר, לפני שהגענו סיפר לי אורי על הדו קיום שמתקיים בבקעה ועל יתרונותיו הקולינריים, יצאנו לבדוק במה דברים אמורים.




בבקעה ישנו מגוון גדול של גידולים , ענבים, פלפלים מתוקים (גמבה) דלועים (דלעת) מסוגים שונים, חצילים, עגבניות שרי (המתוקות ביותר שטעמתי עד כה) פלפלים חריפים מסוגים שונים, משפחה שלמה של מלפפונים כמו הפאקוס,מלפפון באלדי,מלפפון אדמה,חרוש,במיה, עגבניות וכל טוב הארץ, גידולים מתקדמים יותר ומתקדמים פחות מכלל האוכלוסיה בבקעה יהודים וערבים, בנוסף לגידולים החקלאים בבקעה ישנם יצרנים רבים, אפשר להשיג דבש מקומי, סילאן,תאנים שמן ארגן וקמחים מדהימים.




לחיות בבקעה זה לא לוקסוס, תנאי המחייה שם קשים , זה לחיות במדבר, על הגבול עם ירדן והרשות הפלסתנאית אז מה ? מה מושך את החקלאים לחיות בבקעה?



במטע של אורי פגשנו את גיל קופר, אבא של אורי אשר מגדל פלפלים חרפים, השנה הוא החל לגדל גם פלפל חלפיניו, פלפל חריף בעל טעם עשיר מאד.



הידעתם עוצמת החריפות מושפעת מגורמים סביבתיים ובעיקר מתנאי מזג האוויר. ככל שאנו מתקרבים יותר לקיץ רמת החריפות עולה, וזו הסיבה שלעיתים הפלפלים החריפים לא כל כך חריפים.


חרוש גם זה מלפפון


פתחנו את השיחה על פלפלים:

בסופר ביום ראשון נמכר פלפל ירוק בעלות של 9 ש״ח לקילו, גיל קיבל על כל קילו פלפל 3 שקלים וזה לפני עלויות שיש לו , קומיסיון (עלות תיווך) לסוחר, עלויות קטיף הובלה ועלויות נוספות הקשורות בגידולים, באותו שבוע גיל למעשה הפסיד 1.5 ש״ח לכל קילו פלפל שמכר, נכון זה לא כל הזמן כך, אבל הפרש המחירים בין מה שמשלם הלקוח הסופי בשווקים לבין התגמול שמקבל החקלאי הוא עצום.

במצבים כאלה זורקים ומשמדים כמויות אדירות של תוצרת, והסיבה לכך שאין טעם לבצע קטיף ולספוג עלויות נוספות ולהגדיל למעשה את ההפסדים על התוצרת.

פערי התיווך בין הסוחר לחקלאי לא מעוגנים בחוק וההפרש למעשה מחסל את החקלאות בישראל, ממשלת ישראל אינה מקלה ומסייעת לחקלאים ודואגת שהפרשי המחירים בין מה שמשולם ישירות לחקלאי לבין מה שמשלם הלקוח הסופי יהיו סבירים, במקום זה נעשה יבוא מחו״ל כך מחסלת ממשלת ישראל את החקלאות בארץ.


תנאי מזג האוויר בבקעה לא מקלים את החיים על החקלאים, הגידול בבקעה הינו גידול עונתי, לא ניתן למשל לגדל ירקות בקיץ בבקעה, לאורך השנה החקלאים מגדלים תוצרת שונה ויחד עם כל התנאים הקשים, הנחישות והידע של חקלאי הבקעה מאפשר להם להגיע לתוצאות מעולות בגידול הירקות, מבחינת גודל הפרי נראות טעם,

אז למה? למה? להמשיך להיות חקלאי בבקעה?

ששאלתי את השאלה הזו הסתכלתי לגיל בעניים לראות מה תהייה תשובתו ומה תהייה תגובתו.


העניים של גיל זהרו הוא חייך וענה בפשטות:

״ אני מאד מאד אוהב את העבודה שלי

התגובות של האנשים מהגידולים שלי עושים אותי מאושר

אני בבקעה בגלל שאני ציוני, החקלאים בבקעה שומרים על המדינה, אם לא יגורו בבקעה לא יהיה ביטחון בפתח תקווה״


גיל הגיע לבקעה לפני 43 שנה, הוא נחת למדבר, לא היה כלום בבקעה הכל היה צחיח.

במשך השנים החקלאים בבקעה גידלו מגוון של גידולים, למדו להכיר את התנאים, להבין אילו גידולים כן אפשר לגדל אילו לא, מה התנאים שהם צריכים לתת לגידולים בסביבה הנוכחית , החקלאים נעזרים במו״פ הבקעה (מחקר ופיתוח) נעשים ניסיונות במעבדות ע״מ להבין מה הכי נכון לתת לגידול ע״מ להשביח אותו ולהגיע לתוצר הטוב ביותר והבריא ביותר.

למדנו איך להתמודד עם החום, לרכז יבול לתקופה מסויימת, מה נכון לגדל ומה לא.

מחקלאות מסורתית של ירקות, נדדנו לפרחים ונדדנו לגידול במטעים וכיום החקלאים צברו הרבה ידע ונסיון ויודעים מה הכי טוב לגדל בבקעת הירדן וכיצד מתמודדים ומוצאים את התוצר הטוב ביותר בבקעה, אם הילדים של החקלאים יעזבו ולא ימשכו את הגידולים גם הידע הזה יעלם והחקלאות בבקעה לא תתקיים וכך גם יעזבו התושבים.


ניצלתי את ההזדמנות שישבתי עם גיל דבר לא רק על החקלאים בבקעה כי אם גם על גידול ספציפי שלצערי קשה מאד להשיג בארץ וגיל מגדל אותו

וזה החלפיניו, מקור החלפיניו הינו מקסיקו החלפיניו איזו נחשב לזן חריף במיוחד בין 2,500–10,000 יחידות סקוביל אך הוא פלפל ארומטי ביותר ומשמש למגוון רחב של בישולים.


צבעו ירוק ולקרא סוף הבשלתו הוא משנה את צבעו לאדום, ניתן לאכול אותו כאשר הינו ירוק או אדום.

גיל מגדיר את עצמו ב ״חקלאי סקרן״ וכל שנה מנסה גידולים חדשים אותם הוא בודק.

השנה הוא החליט ולהקצות דונם חצי ולבדוק את החלפיניו כחלק ממערכת גידול של פלפלים חריפים, בתחילת השנה גיל לא ידע כיצד יתנהג החלפיניו בבקעה ואיזה תוצרת תתקבל.

שהתחיל להופיע החלפיניו יצא פרי נהדר, גדול יפה ובעל טעם עשיר.


גיל אינו החקלאי היחיד שמגדל חלפיניו בארץ ויחד עם זאת מדובר על גידולים בודדים וכיום קשה להשיג חלפינו בארץ.

לאחר חישוב עלויות קבע גיל תג מחיר אשר בו ישתלם לו להמשיך ולגדל את החלפיניו, אך הסוחרים לא מוכנים לשלם את המחיר אותו קבע, ולמעשה משלמים מחיר נמוך יותר כאשר בקצה מחיר החלפיניו שישלם הלקוח הסופי הינו גדול בהרבה. שנה הבאה למעשה גיל כבר לא יגדל את החלפיניו כי הגידול הזה אינו משתלם.


בארה״ב ובמקסיקו החלפיניו הינו פלפל מאד מבוקש, ולצערנו בארץ הוא אינו מספיק מוכר ואין מודעות לפרי., ולהחדיר מוצר לוקח המון זמן ולא מעט כסף ובמצב הכלכלי של החקלאים כיום אין יכולת לבצע החדרת מוצרים חדשים לשוק, וגידולים חדשים ונהדרים שיכולים היו לגדל כאן בתוצרת מקומית לא יגודלו.


תוקפת הקורונה לימדה אותנו כמה חשובה העצמאות החקלאית של ישראל וכמה אסור לנו להיות תלויים ביבוא, והנה שבוע לאחר שחזרנו מהבקעה ורגע לאחר השבעת הממשלה החדשה התבשרנו שעוד גזרה נפלה על הבקעה ומכסות המים לחקלאים קוצצו

וכך מדינת ישראל מייבשת את החקלאים שלנו.


אני רוצה להגיד תודה לחקלאי הבקעה שאירחו אותנו ואפשרו לנו להסתובב להם במטעים ולטעום מהתוצרת הנהדרת שלהם.



קנו תוצרת הארץ כי יש לנו תוצרת נהדרת.

שרי –השרי של עוזרי מושב פצאל

דלועים- משק חזק מושב פצאל

פלפלים- משק פדידה מושב תומר

ענבים-משק גלזר מושב ארגמן

אספרגוס - חיליק בן משה מושב תומר

קמחים ועוד- שקמח משכיות https://www.sakemach.co.il/

פלפלים חריפים- משק קופר מושב ארגמן